אז, אחרי המתנה מורטת עצבים לקבלת תגובה מ"אם תרצו", החלטנו להעלות אפיזודה בסיפור האהבה שלי איתם.
בקצרה, ניתן לסכם שאני לא אוהבת סמסים וטלפונים שמעולם לא הבעתי עניין בהם. כן יעל ארן, אני מתכוונת גם אלייך.
מה שהתכוונתי לעשות, הוא הטרלה פיזית של אירוע "אם תרצו". מה שיצא - ספאם מ"הבית היהודי".
מה שהתכוונתי לעשות, הוא הטרלה פיזית של אירוע "אם תרצו". מה שיצא - ספאם מ"הבית היהודי".
הפוסט נמצא כאן: טובת הנאה קטנה
לטובת מי שאין לו כוח להקליק, זה הטקסט:
“אם תרצו” ורונן שובל במופע היושרה המפורסם שלהםחברתי, גלינה ווקס, הופתעה לפני כשבוע, כשקיבלה שיחת טלפון מפוקדיו של רונן שובל. האיש היחיד במדינה שמסתובב עם חותמת “פאשיסט” של בית המשפט מתמודד, שוב, בבית היהודי. בפעם האחרונה זה היה ב-2006. אחר כך, בשרלטנות היחודית שלו, הוא הצליח להעלים את העובדה הזו ולהעמיד פני “איש מרכז.”על כל פנים, גלינה הופתעה לקבל את השיחה, משום שהיא לא העבירה את הפרטים שלה אי פעם לרונן שובל או לבית היהודי. כפי שאפשר לשמוע מההקלטה למטה, הפוקדים של שובל הבהירו לה (00:17-00:18) שהם קיבלו את המידע שלה מ”אם תרצו.” ואז היא נזכרה שלפני שנה בערך – זמן מה לאחר ששובל עזב את "אם תרצו" – היא נרשמה לקבל פרטים על אירוע של הארגון.
עבדכם הנאמן הרים טלפון לקבל תגובה מ”אם תרצו.” אחרי הכל, על פניו יש כאן כמה אי סדרים. קודם כל, עבירה על חוק הפרטיות: גלינה מעולם לא הסכימה להעביר את פרטי המידע שלה לרונן שובל, והעברת המידע שלה אליו, ועוד לצרכי הקידום הפוליטי שלו, נעשתה ללא הסכמתה. הדובר המבוהל-משהו של “אם תרצו” מיהר להודיע לי שהכספים של “אם תרצו” ושל המטה של שובל נפרדים לחלוטין, שזה היה נחמד מצידו (ואולי שווה עוד חפירה) אבל לחלוטין לא מה ששאלתי. בתשובה לשאלתי, הוא אמר שהוא יבדוק ויחזור אלי. זה היה לפני שבוע. הוא לא חזר.הפוקדים של רונן שובל, עם זאת, חזרו לגלינה. כשהיא עימתה אותם עם העובדה שהיא לא נתנה להם מעולם את פרטיה, האחראי התחיל להתברבר, וב-03:10 הוא טען ש”הכניסו לנו וירוס לתוכנה.” שמעתי על המון סוגי וירוסים, אבל זו הפעם הראשונה שבה אני שומע על כך שמאגר מידע של עמותה נדחף למאגר מידע של המייסד שלה בחשאי, בזדון, ובניגוד לרצונו.
כן, בהתחשב בכל מה שאנחנו שומעים לאחרונה על מה שמתרחש בימין היהודי, זו כנראה שחיתות קטנה ביחס. ואף אחד לא ציפה לרונן שובל - האיש ששלח חוקרים פרטיים למשרד של עורך דין זכויות אדם ומי שיש יסוד להאמין שחלק מהכסף לקמפיין שלו הגיע (בעקיפין, דרך צד שלישי, לא בניגוד לחוק אלא תוך עקיפתו) מאיראן; האיש שכל קיומו הציבורי מבוסס על שרלטנות - לסוג כלשהו של יושרה.אבל “אם תרצו” היא, בכל זאת, ארגון ציבורי. הוא מחויב לקודים מסוימים. “אם תרצו” בנתה את עצמה על הטענה השקרית שארגוני זכויות האדם אינם שקופים; היא חייבת להיות שקופה. אם “אם תרצו”, שטוענת שהיא תנועת מרכז - כן, אני יודע, היתדות שננעצו בערפד הזה הצריכו יער קטן - תומכת במועמד קיצוני במפלגת ימין קיצוני, מועמד שמפנטז על בניית מקדש במקום מסגדי הר הבית, היא צריכה להצהיר על כך. לא לסייע לו במחשכים.ושוב מסתבר שבין מה ש”אם תרצו” דורשת מאחרים ומה שהיא דורשת מעצמה אין כל קשר.
(יוסי גורביץ, גלינה ווקס)
